אסתטיקה

רוז מדיקס לכל בעיית שיניים מורכבת ישנו פיתרון זמין ומיידי: בתוך שלושה ימים תוכלו גם אתם להציג חיוך מושלם, באמצעות ציפוי החזית של שש עד שמונה השיניים הקדמיות בחרסינה Porcelaine Laminate. הטיפול מעניק לשיניים מראה אחיד, ללא רווחים, נקי מכתמים ומשברים קטנים. מדובר בשכבת חרסינה דקיקה שמוצמדת בהדבקה לשן, ללא השחזה או הורדת חומר שן משמעותית.

    טיפולים אסתטיים נוספים כוללים:

  • כתרי חרסינה ללא מתכת.
  • הלבנת שיניים.
  • סתימות בצבע השן.

כתרים וגשרים ללא מתכת – בימים אלו שלאסתטיקה ויופי מקום חשוב בחיינו, גדלה המודעות לחיוך יפה ובריא ולשיניים בעלות מראה בריא וטבעי משמעות רבה. בתחום השחזורים הדנטליים נכנסו לשוק מערכות סריקה ממוחשבות המאפשרות ייצור כתרים וגשרים ללא מתכת.

בזכות הטכנולוגיה הייחודית והשימוש בחומר הנקרא זירקוניה, הדומה בצבעו לשן הטבעית, מתקבלות תוצאות בסטנדרט אסתטי גבוה במיוחד, המדמות בדייקנות את צבע השן המקורית ושקיפותה. בסיס הכתר הינו מחומר הזירקוניה, שאינו אלרגני לגוף, להבדיל מכתר על בסיס מתכת. יחד עם זאת, החומר חזק, עמיד ויכול לשאת את כוחות הלעיסה החזקים של הפה, כמו כתר על בסיס מתכת. בכתרים על בסיס זירקוניה מראה הכתר והחניכיים נשמרים. לחומר הזירקוניה תכונות הדומות במיוחד לחומר השן עד שקשה מאוד להבחין בין כתר לשן טבעית.

צור קשר

פרטי קשר נוספים


dr-zion@bezeqint.net

מרכז רפואי רוזמדיקס:

מרפאת שיניים:


צוות מרפאת השיניים

דר' ציון בר חנן
המנהל הרפואי של רוז מדיקס

בעל ניסיון רב בטיפולי שיניים, בהשתלות ובשיקום הפה, ברפואת שיניים כללית ורפואת שיניים משולבת בלייזר. חבר פעיל באיגוד המשתילים האמריקאי IOCI והגרמני DGZI ובאיגוד הלייזר העולמי ה- ALD. שימש כמנכ"ל כנסים 2000 האחראית על הדרכת צוותים רפואיים למצויינות ברפואת שיניים. הקים את מחלקת רפואת השיניים ברוז מדיקס בשנת 1989 ובעל ניסיון ומיומנות רבה, אשר לצידו עובד צוות מקצועי, מסור ומיומן.

דר' משה צוקרמן
רופא שיניים

רופא שיניים בוגר הדסה ירושלים. שירת כרופא שיניים צבאי כ- 5 שנים. רופא כללי ובעל ניסיון רב בטיפולי שורש. דר' צוקרמן משתמש במספר עזרים וטכנולוגיות לקבלת טיפולים ברמה גבוהה ביותר, בין השאר: צילום רנטגן ממוחשב, מערכות אופטיות להגדלה ותאורה, מכשירים דיגיטליים למדידה, טיפולי שורש באמצעות עזרים ממונעים מיכשור בטכנולוגיית ניקל טיטניום ובנוסף, שימוש במכשיר לייזר המבטיח חיטוי מקסימלי של הרקמות הרכות והשיניים ומפחית למינימום את הכאב.

דר' מוניקה הפטל
רופאת חניכיים

ד״ר הפטל הינה בוגרת ביה״ס לרפואת שיניים באוניברסיטת C.E.S במדז׳ין שבקולומביה. סיימה בהצטיינות את לימודי רפואת השיניים. התמחתה בפריודונטיה אצל ד״ר אלחנדרו בוטרו, ובהמשך עברה השתלמויות ב Boston University וב UCLA. כמו כן היא ממשיכה להתעדכן בקורסים ובכנסים בכל העולם. ד״ר הפטל חברה באיגוד הישראלי לפריודונטיה ואוסוינתגרציה, באקדמיה האמריקאית של פריודונטיה, בפדרציה האירופית של פריודונטיה.

"אני מאמינה שהצלחת הטיפול תלויה גם ברגישות והיחס האישי של המטפל כלפי המטופל"

דר' מיכאל לוצקר
רופא שיניים

עוסק בתחום האורטודנטיה - יישור שיניים לילדים ומבוגרים.

דר' יונתן בר- חנן
רופא שיניים

סיים את לימודיו בשנת 2014 בהצטיינות עם תעודת מצטיין דקאן.

דינה
מזכירה רפואית

ליליה מייס
מזכירה רפואית

צוות השינניות

השיננית עוסקת בהיגיינת הפה ובטיפול מונע, מבצעת ניקוי עמוק, בדיקת כיסים לחניכיים, מסירה אבנית וכתמים קשים מעל ומתחת לחניכיים, מסייעת במניעת עששת ובאמצעות הדרכה אישית נכונה מסייעת בהקניית הרגלים נכונים לשמירה יומיומית על בריאות הפה והשיניים.

שינניות מוסמכות : קארינה פפיאן , טניה רבינוביץ', בעלות ניסיון רב, אורך הטיפול כ-45 דקות, כולל מברשת שיניים במתנה בסיום כל טיפול, טיפול השיננית מבוצע ללא הרדמה וללא כאבים.

קארינה פפיאן
שיננית

טניה רבינוביץ'
שיננית




ריכזנו לכם מידע נוסף על הלבנת שיניים מויקיפדיה


המידע מוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הלבנת שיניים היא טיפול אסתטי להבהרת צבע הבסיס של השן. במדינת ישראל ביצוע הלבנת שיניים מותרת רק למי שיש רישיון שהוא רופא שיניים.[1]

רקע - השפעות על צבע השן

צבע השן מושפע משני אלמנטים המרכיבים אותה - זגוגית השן (או אמייל השן) ודנטין. הדנטין הוא השכבה הפנימית של השן וצבעו צהוב כהה. הזגוגית מצפה אותו וצבעה לבן, המאפשר העברת אור אך אינו שקוף לגמרי. כאשר שכבת הזגוגית עבה, פחות צבע צהוב משכבת הדנטין חודר דרכה, והשן נראית לבנה יותר.

צבע השיניים בעת בקיעתן עלול להיות מושפע מגורמים שונים בזמן תקופת היווצרות השיניים. תקופה זו מתחילה בסוף התקופה העוברית ונמשכת עד גיל 18. השפעה כזו יכולה להיווצר מנטילת תרופות שונות, כגון האנטיביוטיקה טטראציקלין, בתקופה זו, היכולה לגרום לצביעה שחורה של השן בדרגות שונות של חומרה .[2] פגיעה כזו אפשרית גם בעובר במידה והאם נוטלת את התרופה בזמן ההריון או בהנקה. כמו כן, אם הילד חולה במחלת חום חריפה יכולות להיפגע כל קבוצת השיניים הנוצרת באותו שלב התפתחות. פגיעה כזו יכולה להיווצר בשיניו של העובר במידה ואמו חולה במחלה כשהיא בהריון מתקדם.

עם השנים השיניים משנות את צבעם והופכות כהות יותר. שינוי הצבע יכול להיות פנימי או חיצוני לשן. וייתכנו מספר גורמים לתופעה זו:

  1. הידבקות לכלוך חיצוני לשן. הסוגים העיקריים של לכלוכים כאלו הם אבן שן, כתמי ניקוטין הנובעים מעישון, כתמי משקאות כהים (כגון קפה, תה וקולה), וצביעה הנגרמת על ידי שימוש ממושך במשחות שיניים או בשטיפות פה המכילות כלורהקסידין (chlorhexidine) או סטנוס פלואוריד; כמו כן יכול להופיע פס שחור אצל חלק מהאנשים, המופיע עקב נוכחות חיידקים הצוברים ברזל מהמזון שהם אוכלים. כל הצביעות המוזכרות בסעיף זה ניתנות להסרה בקלות על ידי השיננית או רופא השיניים ובדרך כלל אין צורך בטיפול "הלבנת שיניים" לצורך כך.
  2. התכהות הנוצרת עקב שחיקת שכבת הזגוגית שעל השן עקב וחדירת הצבע הצהוב של הדנטין דרכה. השחיקה יכולה להיות תקינה (נורמלית או "פיזיולוגית") או כתוצאה מאכילה לא-תקינה ("פתולוגית") כתוצאה משחיקת שיניים (ברוקסיזם), חשיפה ממושכת לגורמי סביבתיים שוחקים (כגון מגורים במדבריות) או אכילה של חומר סיבי שוחק.
  3. טיפולי שיניים. שיניים לאחר שחזור באמלגם וכן שיניים לאחר טיפול שורש עלולות להיצבע בגוון אפור בגלל דליפת מרכיבים מהחומר הטיפולי אל רקמת כותרת השן.
  4. חבלה דנטלית. לעתים עלולה שן המקבלת מכה ישירה לקבל גוון אפרפר. גוון זה נוצר בשל קריעה של כלי דם קטנים בתוך השן, הגורם לדימום לתוך צינורות מיקרוסקופיים הנמצאים בדנטין. הדם הנקרש באזור הזה משחיר עם הזמן, ונוצר "כתם שחור" המכונה המטומה. כמו כן, ילד הנופל על שיני החלב שלו עלול לגרום לשן להידחק לתוך העצם ולפגוע בנבט השן הקבועה. מפגיעה זו יכולים להיווצר בשן הקבועה מעין "נקודת חן" לבנה או פגם חמור יותר. ככלל, בהמטומה שבעור קריש הדם מתפרק עקב זרימת דם ערה וכך ההמטומה נעלמת. מכיוון שבדנטין השן אין זרימה חזקה של דם, הכתם השחור נותר ויוצר "שן שחורה".
  5. מחקרים מעידים על קיום מולקולות מיוחדות בתוך זגוגית השן שסופחות לתוכן חומרי צבע מתוך חלל הפה. צבע השן ילך ויכהה עם השנים ככל שחומרי הצבע יתאספו ויקלטו לתוך מולקולות אלו.

שיטות להלבנת שיניים

ערכה ביתית להלבנת שיניים

יש מספר דרכים לטפל בשינויי צבע בכותרת השן. מובן, שיש לאבחן את הגורם לשינוי צבע השן לפני הטיפול.

  1. הסרה של אבן שן וכתמי צבע חיצוניים מהשיניים על ידי השיננית או רופא השיניים. פעולה זו אינה משנה את צבע הבסיס של השן. טיפול זה חיוני גם לפני ביצוע הלבנה כימית או הלבנה באמצעות לייזר, כדי לנקות את פני השטח ולאפשר חדירה של החומר אל הדנטין. כמו כן, ישנם מספר תכשירים, כגון משחות שיניים, ומסטיקים, בדרך כלל על בסיס סודיום ביקרבונט ("סודה לאפיה"), אשר יצרניהם טוענים שיכולים לסייע בהסרת כתמים חיצוניים מפני שטח כותרת השן.
  2. הלבנה של כותרת השן באמצעות חומרים כימיים, בדרך כלל על בסיס מי חמצן. חומר זה מונח על גבי השן וחודר אל הדנטין באמצעות דיפוזיה דרך נקבוביות מיקרוסקופיות שבשן. ככל שריכוז חומר ההלבנה גבוה יותר, ניתן להחדיר אותו אל השן במהירות גבוהה יותר. לכן, ניתן לחלק את שיטות ההלבנה לשני סוגים. בהלבנה מיידית, המתבצעת לרוב במרפאה, משתמשים בחומר הלבנה בריכוז גבוה החודר לשן במהירות. לפני ההלבנה יש להפוך את חומר ההלבנה לפעיל (שפעול החומר), וזאת נהוג לעשות באמצעות חשיפתו לאור, חימומו או ערבובו בחומר אחר. בהלבנה ממושכת, משתמשים בחומר הלבנה בריכוז נמוך, שאינו מחייב השגחה רפואית צמודה. בשיטה זו, מתאים רופא השיניים סד לילה מפלסטיק למטופל, ומספק לו את תמיסת ההלבנה. המטופל ממלא את הסד בחומר ההלבנה ומניח את הסד בתוך הפה על גבי השיניים. הסד נשאר בפיו של המטופל בין שעה לעשר שעות (לרוב במהלך הלילה). בשיטה זו בדרך כלל מגיעים לגוון הרצוי בתוך 4-7 ימים. יתרונה של שיטת ההלבנה הממושכת הוא בשליטה שיש למלבין בגוון המבוקש. שכן, אם צבע השן אינו משביע את רצונו ניתן להמשיך את ההלבנה עד להגעה לגוון המבוקש. מאידך גיסא, בשיטת ההלבנה המיידית קשה יותר לקבוע את תוצאות ההלבנה, שכן הן תלויות במבנה השן. אם שן היא בעלת נקבוביות מרובות, חומר ההלבנה יקל לחדור לשכבות השן העמוקות, וההלבנה תהיה מהירה ויעילה יותר. רופא השיניים יכול לבחון את מידת נקבוביות השן טרם פעולת ההלבנה, על ידי ייבוש השן ובדיקת צבעה כשזו יבשה. במידה והלבנה מיידית אינה מניבה את התוצאה הרצויה, אפשר להשלימה באמצעות הלבנה ממושכת עד לגוון הרצוי. במקרה זה, עקב הסרת השכבה האורגנית מהשן, חומר ההלבנה יחדור לשן במהירות גבוהה יותר, וההלבנה הממושכת תקוצר.
  3. הלבנה באמצעות לייזר.
  4. הלבנה של שיניים בודדות שנצבעו בעקבות טיפולי שיניים (שחזור מתכתי או טיפול שורש).

השפעת תהליך ההלבנה

בדומה לעצמות אחרות בגוף, השן מורכבת ברובה המוחלט ממינרל קשיח הנקרא הידרוקסי-אפטיט (Hydroxyapatite). שאר חומר השן הוא חומר רך הקובע את צבע השן, ועליו משפיע חומר ההלבנה. במחקר משנת 1993 בדקו חוקרים שן שעברה טיפול בהלבנה תחת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. במחקר נתגלה שחומר השן הקשה לא נפגע, ונפגע רק החומר הרך שסביבו. פגיעה זו הייתה זמנית ונמשכה כשלושה שבועות, שלאחריהם שחזר הגוף את כל שכבת הציפוי. .[3]

סיכונים וסיכויים

הצלחת ההלבנה היא טובה בדרך כלל, אולם השפעתה איננה אחידה ומשתנה מאדם לאדם. תמיד יש אפקט כלשהו, אולם שינוי הגוון איננו בהכרח לצבע לבן מלא, אלא לגוונים בהירים יותר של צהוב. למעשה, עדיף לכנות את התהליך לא הלבנת שיניים, אלא הבהרת שיניים. הסיבה העיקרית לחוסר שביעות הרצון של מטופלים מהתהליך נובע מרמת ציפיות לא ריאלית מלכתחילה. אנשים רבים מבקשים להידמות לדוגמנים במודעות הפרסומת שבעיתונים, אולם מתעלמים מהעובדה שמה שהם רואים שם הוא בחלקו תולדה של עריכה גרפית, ולא צבע השיניים המקורי של הדוגמנים. בנוסף, התהליך עשוי אמנם לשפר משמעותית את צבע השיניים, אולם אין לו השפעה על סידור השיניים, או המתאר שלהן.

תופעות הלוואי הסיכונים בהלבנת שיניים הן בעיקר רגישות לחום, קור ולמאכלים מתוקים. רגישות זו מתפתחת אצל כ-60% מכלל מולבני השיניים והיא תופעת הלוואי העיקרית של ההלבנה. רגישות זו חולפת תוך יום מסיום הטיפול ואינה מסוכנת. בנוסף לכך, כשחומר ההלבנה בא במגע עם רקמה רכה, עלולות להיווצר שלפוחיות בצבע לבן, הנעלמות תוך כחצי שעה מתום הטיפול. שלפוחיות אלה אינן כואבות ואינן מזיקות, להוציא את האי נעימות האסתטית הרגעית.

מרבית היצרנים מבקשים להימנע מביצוע הלבנת שיניים במהלך תקופת הריון. כמו כן, מומלץ לבצע הלבנת שיניים רק מעל גיל 18 - הגיל המשוער בו מסתיים תהליך בקיעת השיניים. חשוב להדגיש כי יש לטפל בעששת או בכל מחלת חניכיים אחרת טרם ביצוע ההלבנה. משך הזמן שבו נותרת השפעת ההלבנה תלוי באורח החיים של האדם. הרגלי חיים שיכולים לגרום להכתמה חיצונית, כגון עישון או שתייה תכופה של קפה ותה, יכולים לפגום בהלבנה לאורך זמן. באופן כללי, השפעות ההלבנה דועכות לאיטן במשך כשנה עד שנתיים ואז ניתן לחזור על התהליך שוב. יחד עם זאת, ישנן עדויות לכך שגם לאחר ארבע ושמונה שנים צבע השן נותר בהיר יותר מצבעה המקורי. .[4]

בתרבות הפופולרית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלבנת שיניים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מידע על הלבנת שיניים באתר משרד הבריאות
  2. ^ Sánchez AR, Rogers RS 3rd, Sheridan PJ (אוקטובר 2004). "Tetracycline and other tetracycline-derivative staining of the teeth and oral cavity". Int J Dermatol 43 (10): 709–15. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2009. 
  3. ^ Li Y (אפריל 1997). "Toxicological considerations of tooth bleaching using peroxide-containing agents". J Am Dent Assoc 128 (Suppl): 31S–36S. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2009. 
  4. ^ Dahl JE, Pallesen U (אפריל 2003). "Tooth bleaching - a critical review of the biological aspects". Crit Rev Oral Biol Med 14 (4): 292–304. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2009. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.


ריכזנו לכם מידע נוסף על כתרים מויקיפדיה


המידע מוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
כתר בשיניים
כתר

כתר השן (או כותרת השן) הוא החלק בשן אשר אותו ניתן לראות. זהו החלק המכוסה אמייל והבולט מהחניכיים.

כתר הנו שמו של תחליף מלאכותי לכותרת הטבעית. כתר מותקן בדרך כלל במקרה של נזק חמור לשן. המושג כתר בשפת היום-יום מציין כמעט תמיד את הכתר המלאכותי.

כתרים מלאכותיים עשויים בדרך כלל מסגסוגת מתכתית שעליה מאוחה חרסינה בגוון מתאים לשיניים השכנות.

הכנה והתקנת הכתר

הכנת והתקנת הכתר מתבצעת בכמה שלבים:

  • במקרים רבים מתבצע לפני הכנת הכתר מילוי של השן הפגועה באמצעות סתימה,זאת כדי להעניק בסיס מוצק וטוב יותר לכתר.
  • רופא השיניים קודח בשן הפגועה ומסיר מעט ממנה, זאת כדי לעצב בסיס מוצק לכתר, בסיס אליו הכתר יוכל להיצמד (ולהישאר צמוד לזמן רב) באופן מכני, תוך הסתמכות מינימלית על חומר הדבקה. בנוסף, נדרש שהכתר יהיה עבה מספיק כדי שיספק חוזק לשן ולא יישבר; אם השן גדולה מדי, לא ניתן להתקין עליה כתר עבה.
  • רופא השיניים מתעד את צורת השן, זאת לשם עיצוב הכתר. במיוחד נדרש תיעוד מדויק של המשטח העליון של השן, אשר יימצא במגע ישיר עם הכתר. תיעוד צורת השן נעשה באמצעות תבנית פלסטית המונחת על השיניים למשך מספר דקות; צורת השיניים מוטבעת בתבנית.
  • רופא השיניים מחליט על הגוון המדויק בו על הכתר להיות. הרופא לוקח בחשבון את גּוֹן השיניים הכללי, ובמיוחד את גון השיניים הסמוכות לשן הפגועה.
  • התבנית הפלסטית נשלחת למעבדה, בצירוף הוראות נוספות באשר לצורת הכתר, צבעו והחומר בו יש להשתמש.
  • במקרים רבים מתקין רופא השיניים כתר זמני, אשר מגן על השן (שעכשיו חשופה יותר, עקב עיצובה באמצעות מקדחת שיניים), עד שהכתר הקבוע מוכן, בדרך-כלל בתוך כמה שבועות. הכתר הזמני מודבק לשן באמצעות דבק זמני; דבק זה אינו עמיד במיוחד בפני מים ולחץ, ולעתים קרובות נופל הכתר באופן עצמוני; במקרה זה יש לשוב למרפאה ולהתקינו מחדש. אין להישאר יותר מכמה ימים ללא הכתר, שכן אז זזות השיניים (במיוחד השיניים הסמוכות לשן הפגועה, אשר נוטות לסגור על הפער שנוצר) ושוב אין התבנית והמידות שנלקחו מתאימות.
  • התקנת הכתר. הרופא משתמש בדבק קבוע וחזק במיוחד. לפני ההתקנה מתבצעים ניקוי וייבוש קפדניים של השן הפגועה, כדי שאף דבר לא יבוא בינה ובין הכתר. למרות חוזקו של הדבק, מצופה ברוב המקרים שהכתר יישאר במקומו בזכות התאמתו המושלמת לצורת השן ולפער שבין השיניים הסמוכות. טעות של שבריר המילימטר בהכנת הכתר עלולה להקשות מאוד על התקנתו, להוות מטרד לאדם מטופל או לגרום לכתר ליפול לאחר זמן קצר. אחרי התקנת הכתר (בינתיים ללא דבק) בודק הרופא שהמטופל מרגיש בנוח עם הכתר, ושהכתר אינו לוחץ מדי או מקשה על סגירה מושלמת של הפה. בנוסף למשוב מהמטופל, הרופא משתמש ביריעה דקה המכוסה צבע דמוי דיו. הרופא מניח את היריעה על הכתר (המותקן על השן הפגועה) ומורה למטופל לסגור את הפה מספר פעמים בחוזקה, והצבע נמרח על האזורים הבולטים בכתר. הרופא מעצב מעט את הכתר בעזרת המקדחה ולפי האזורים הצבועים. הרופא חוזר על התהליך עד שהמטופל מאשר שההתאמה מושלמת.

התהליך כולו אינו כרוך בדרך-כלל בכאב, למעט שלב הקידוח שלפני הכנת הכתר. במקרים רבים מהווה הכתר שלב אחרון של טיפול שורש אינטנסיבי; טיפול השורש אינו יעיל אם השן נשארת חשופה, והכתר מגן על שורש השן ומשלים את הטיפול.

כתרים יכולים להיות עשויים מסגסוגות שונות, חרסינה, אקריל, תחליפים שונים וניתן גם לשלב בין חומרים שונים מהם עשוי הכתר. לרוב משתמשים לייצור כתרים בסגסוגות המצופות בחרסינה המאוחה על הסגסוגת. מקרים רבים הדורשים פתרון אסתטי טוב יותר, וככל שמתקדמת הטכנולוגיה, נפוץ יותר השימוש בחומרים שאינם סגסוגות, כבסיס ליצירת כתר, כגון סיבי זכוכית בשילוב של חומרים מרוכבים, אלומינה, זירקוניה (תחמוצת הזירקון) או חרסינות דחוסות ללא בסיס נפרד. הציפוי החיצוני של הכתר, בדרך כלל עשוי חרסינה, שהיא למעשה זכוכית דנטאלית, אם כי נעשה שימוש במקרים רבים בתחליפי חרסינה, כגון אקרילים, קומפוזיטים או POLYCERAM (חומר המשלב בתוכו קומפוזיט כמצע ומועשר בחרסינה שכבר עברה את תהליך האפיה שלה).

הסגסוגות המשמשות כבסיס לכתר מחולקות לשלוש קטגוריות: סגסוגות אצילות, סגסוגות אצילות למחצה, וסגסוגות בסיס (לא אצילות).

כתרים הנם יקרים למדי. כתרי המתכת האצילה הינם היקרים ביותר, ולכן כמעט ולא משתמשים בהם כיום. במדינות רבות בהן קיים ביטוח רפואי, הלה אינו מכסה כתרים, או מכסה בצורה חלקית, ועל המטופל לשלם את רוב הסכום מכיסו. ניתן בדרך-כלל לרכוש ביטוח מורחב (או ביטוח מחברה פרטית) המכסה טיפולי כתר בשלמותם. עם זאת, לרוב הביטוחים עלולים לא להשתלם משום שהכיסוי הינו חלקי.

כתר זמני

כתר זמני הינו אביזר שיקומי זמני המהווה חלק בלתי נפרד מתהליך שיקומה של שן או שיניים באמצעות כתר או גשר קבוע. למעשה, הכתר הזמני משמש את המטופל מרגע השחזת השן על ידי רופא השיניים ועד למסירת השחזור הקבוע – תהליך העשוי לקחת בין שבועות למספר חודשים.

שיקום שן באמצעות כתר קבוע מחייב מספר שלבים הכרחיים:

  • השחזת השן (הכנה של כותרת השן באמצעות מקדחים שונים לקבלת הכתר)
  • לקיחת מטבע של השן המושחזת באמצעות חומרים שונים על מנת שהטכנאי יוכל להכין את הכתר בממדיו המדויקים
  • יציקת כיפת מתכת או חרסינה ובדיקת התאמתה לשן המושחזת
  • בחירת צבע הכתר והחזרת הכיפה לטכנאי לביצוע גימור החרסינה
  • מדידת הכתר הסופי והדבקתו בפה.

תהליך זה עשוי לארוך מספר שבועות, מאחר שחלקו מתקיים במרפאת השיניים, וחלקו במעבדת השיניים.

מצבים מיוחדים בהם נדרש המטופל לכתר הזמני לפרקי זמן ארוכים יותר:

  1. טיפול שיקומי באנשים השוחקים את שיניהם
  2. טיפול בבעיות במפרק הלסת
  3. לאחר ניתוחי חניכיים להארכת כותרת השן המשוקמת

עם זאת, וללא קשר למשך הזמן הדרוש לתהליך השיקום כולו, על הכתר הזמני להיות כמה שיותר מדויק, ולאפשר למטופל לשמור על היגיינת הפה באופן הטוב ביותר, על מנת שלא לפגוע בתוצאות הטיפול.

תפקידי הכתר הזמני

חלק מהשיניים המיועדות לשיקום באמצעות כתר אינן "חיות", כלומר, הן עברו טיפול שורש. עם זאת, ישנם מקרים בהם השן המיועדת לשיקום באמצעות כתר עדיין "חיה". במקרים אלו, רופא השיניים צריך להעניק לשן המושחזת הגנה מרבית. שן "חיה" ללא כתר זמני עלולה להיות רגישה לחום ולקור, ותהיה חשופה לעששת עד לשלב השיקום על ידי הכתר הקבוע. על כן, חשוב שהכתר הזמני יהיה כמה שיותר מדויק באזור השוליים שלו: אותו אזור התפר בין הכתר הזמני לשן.

תפקיד נוסף של הכתר הזמני הוא שמירה על בריאות רקמת החניכיים. כתר אשר שוליו אינם מתאימים באופן מדויק לשן מאפשר הצטברות חיידקים באזורים הקשים לניקוי. חיידקים אלו עלולים לגרום לדלקת חניכיים ולבסוף, גם לנסיגת חניכיים. נסיגת החניכיים עלולה לחשוף את שולי הכתר המתכתיים ולגרום לפגיעה אסתטית במראה השיקום הקבוע.

מטרה נוספת של הכתר הזמני היא שמירת מקום במשנן. כאשר רופא השיניים משחיז שן לקבלת כתר, הוא מסיר חומר מהיקף השן, ולמעשה יוצר מעין שן מוקטנת. הקטנה זו נועדה ליצור מקום לקבלת הכתר הקבוע. תפקיד הכתר הזמני הוא למלא את המרווח הנוצר סביב השן וליצור מגע הדוק עם השיניים הסמוכות והנגדיות, על מנת למנוע תזוזה של השיניים הסמוכות ובקיעת יתר של השיניים הנגדיות, אשר עלולות לפגוע באפשרויות השיקום הקבוע.

תפקידו האחרון של הכתר הזמני הוא לשמור על שלמות כותרת השן המושחזת. שיניים מושחזות הן חלשות יותר מטבען ועלולות להישבר. הכתר הזמני מגן על השן המושחזת בפני כוחות לעיסה, עד להדבקת הכתר הקבוע.

לעתים משמש הכתר הזמני גם ככלי אבחנתי בידי הרופא, בבואו לשפר את מראה החיוך. הרופא יכול לעצב את הכתר הזמני בכל צורה שירצה, ולאחר מכן, לבקש מהטכנאי להעתיקו במדויק בכתר הקבוע. כך ניתן להקטין שיניים, לשנות את זווית ההטיה שלהן, לסגור מרווחים, וכו'.

לכתר הזמני תפקיד חשוב לאורך כל שלבי השיקום. עם זאת, ישנן מספר דרישות בהן חייב הכתר הזמני לעמוד, על מנת שישרת את המטופל באופן הטוב ביותר.

הדרישות מכתר זמני

כתר זמני חייב לאפשר למטופל לאכול ולדבר ממש כמו הכתר הקבוע. כלומר, הוא חייב להיות מסוגל לעמוד בעומסי הכוחות הרבים המופעלים בזמן לעיסת מזון. במהלך תהליך השיקום, חייב הרופא להסיר ולהדביק את הכתר הזמני מספר פעמים - לצורך לקיחת המטבעים, מדידת הכיפה, ומדידת הכתר הסופי בפה. על כן, חייב הכתר הזמני להיות עשוי חומר עמיד, ומותאם לשימוש חוזר. על הרופא להיות מסוגל לבצע בכתר שינויים והתאמות.

כיום, עם עליית הדרישה לאסתטיקה בלתי מתפשרת ברפואת שיניים, חשוב שהכתר הזמני ייתן מענה כמה שיותר אסתטי במהלך תקופת השימוש בו. חשוב שצבע הכתר הזמני ישתלב עם צבע השיניים הטבעיות, ושלא ישתנה עם הזמן בהשפעת חומרים כגון קפה, קולה ותה.

העמידה בדרישות הללו תלויה באופן חד משמעי בחומר ממנו עשוי הכתר הזמני ובתכונותיו.

חומרים להכנת כתר זמני

על מנת שיעמוד בדרישות, רצוי שהחומר ממנו עשוי הכתר הזמני יהיה כמה שיותר ידידותי לגוף, חזק ויציב, בעל יכולת ליטוש ושמירה על ברק לאורך זמן, קל לעיבוד ולתיקון, ובעל אסתטיקה טובה. כיום, החומר הנפוץ ביותר להכנת כתרים זמניים הוא אקריל (Polymethyl Methacrylate).

אקריל הוא חומר המתקבל מערבוב אבקה המכילה פולימרים של החומר ונוזל, המכיל מונומרים שלו. התערובת הנוצרת מתקשה ומתייצבת, ומאפשרת לרופא השיניים לעבד את האקריל באמצעות מקדחים שונים לקבלת צורת שן טבעית.

עם זאת, לאקריל מספר חסרונות. ראשית, בעת תהליך ההתקשות שלו, מתחמם האקריל לטמפרטורות גבוהות, מעל ל-60 מעלות צלזיוס. החום הרב הנפלט מהחומר בתוך הפה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמת השן, ואף לגרום לכוויות ברקמות הרכות של הפה. נוזל האקריל אינו ידידותי לרקמות, ולעתים יכול לגרום לגירוי מקומי ובמקרים נדירים, אף לתגובה אלרגית. אחד החסרונות הבולטים של האקריל הוא בתחום האסתטיקה. האקריל אינו שומר על יציבות הצבע והברק הראשוני שלו לאורך זמן. גם לאחר ליטושו, האקריל סופח אליו צבענים מהמזון ומשנה את צבעו.

על מנת להתגבר על חסרונות אלו, לעתים נעשה שימוש באקריל מעבדתי. אקריל זה מעט שונה בתכונותיו, יותר חזק, וניתן לליטוש טוב יותר. ייצור כתר זמני מאקריל מעבדתי מחייב שלב עבודה נוסף: הכנת הכתר הזמני על ידי טכנאי שיניים במעבדה. למרות התוצאות הטובות יותר, כתר זמני מעבדתי עלול להוסיף לעלויות השיקום, ולהאריך את משך התהליך כולו.

בחיפוש אחר חומר טוב יותר להכנת כתרים זמניים, כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת החלו יצרני החומרים המשמשים ברפואת שיניים להשתמש בחומרים מוכרים, אסתטיים וחזקים יותר: השחזורים המרוכבים (composite resins), הידועים גם כ"סתימות לבנות". חומרים אלו עשויים תערובת של שרף וחלקיקים זכוכיתיים המקנים להם חוזק, עמידות, אסתטיקה טובה, ויכולת ליטוש. חומרים אלו ניתנים לעיצוב מדויק, קיימים במגוון צבעים טבעיים, אינם דורשים ערבוב של אבקות ונוזלים, ואיכויותיהם מבוססות היטב בספרות המדעית.

עם זאת, היה צורך לבצע מספר התאמות בחומרים אלו על מנת שיאפשרו הכנת כתרים זמניים איכותיים. ראשית, למרות חוזקם הגבוה ועמידותם הגבוהה לשחיקה בהשוואה לאקריל, החומרים המרוכבים שבירים יותר. על כן, היה צורך לייצר חומר מרוכב אלסטי יותר, שיעמוד בכוחות הלעיסה. כמו כן, היה צורך ליצור חומר שיהיה מספיק נוזלי על מנת שניתן יהיה להתאימו במדויק לשן המושחזת. אחד האתגרים הנוספים היה ליצור מנגנון הקשיה מבוקר שלא יגרום להתחממות ניכרת של הרקמות בפה, ולהקנות לחומר מראה טבעי ככל שניתן, יכולת ליטוש גבוהה, ועמידות בפני ספיחת צבעים לאורך זמן.

לאורך השנים פותחו סוגים שונים של חומרים מרוכבים להכנת כתרים זמניים. אחד החומרים המרוכבים החדשניים ביותר להכנת כתרים זמניים מבוסס על ננוטכנולוגיה–תחום מחקר העוסק במערכות שגודלן ננומטרים ספורים. הננוטכנולוגיה היא שמאפשרת שילוב בין חוזק גבוה לבין יכולת ליטוש וברק לאורך זמן. חומרים אלו, הכוללים שרף מסוג Bis-Acryl, מאפשרים גמישות גבוהה יותר בהשוואה לחומרים המכילים שרף מסוג Bis-GMA בלבד. שלוב חלקיקי מילוי בסדר גודל ננומטרי מאפשר שמירה על האסתטיקה של הכתר הזמני לאורך זמן, ללא צורך בליטוש חוזר מפעם לפעם. כמו כן, מנגנון ההקשיה שלו כמעט שאינו פולט חום, ועל כן אינו מהווה סיכון לכוויה ופגיעה ברקמות. חומר זה מהווה פתרון אידאלי גם במקרים (הנדירים) של רגישות אלרגית לאקריל.

סוגי כתרים לשיניים

כתרים לשיניים נבדלים זה מזה בחומר ממנו מורכבים (מתכת, זירקוניה, חרסינה או זכוכית), בהרכב המתכות הלוקחות חלק בכתר, רמת העמידות שלהם וכיוצא בכל אלה המחיר. כמובן שישנם מאפיינים שונים שישפיעו על בחירת הכתר כגון מיקומו בפה ורמה אסתטית. ישנם כתרים המתבססים בעיקר על מתכות: אצילות, חצי אצילות או לא אצילות, כתרי חרסינה עם או ללא חיבור למתכת, כתרי חרסינה המאוחים לזירקוניה[1].

כתר יצוק

כתר המורכב מסגסוגת של מתכות אשר יכולות להשתייך למשפחת המתכות האצילות, חצי אצילות ולא אצילות. ככל שאחוז המתכת האצילה גבוה יותר כך גם צפוי להתייקר מחירו של הכתר.

כתר חרסינה מאוחה למתכת

כתר זה משלב בין חרסינה לבין מתכת וזאת על מנת לתת מראה טבעי יותר לכתר (חרסינה בעלת מראה המזכיר יותר את צבעה הטבעי של השן)

כתר חרסינה מאוחה לזירקוניה

כתר זה משלב בין עמידות גבוהה של החומר המינרלי זירקוניה לבין האסתטיות של החרסינה. בסיס הכתר הינו זרקוניה ומעליו יצוקה החרסינה.

כתר זרקוניה טהור

כתר העשוי יציקה אחת של זירקוניה ללא מתכות כלל. לרוב, מיוצר כתר הזרקוניה בטכניקת מחשב ובעל רמת דיוק גבוהה.

כתרי אי-מקס

כתר העשוי מחרסינה הדחוסה בשילובה של זכוכית ומקנים רמת אסתטיות גבוהה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים